החלטה בתיק ת"א 44616-08-11

1.                  תביעה לסעד כספי ולצו עשה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לדירת המשיב אשר הוא טוען כי הם באחריות המבקש. המבקש, ביקש להורות על מחיקת התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, השתק עילה, השתק פלוגתא וטען כי התביעה קנטרנית וטורדנית.

2.                  לטענת המבקש, טענותיה של המשיבה נדונו כבר בהליך קודם (אשר אף הוזכר בכתב התביעה)  והוכרעו לגופן. אין למשיבה, להתעשר על חשבונו בתביעה נוספת משהוכרע כבר הסכסוך בעבר. בשנת 2007 הוא ביצע עבודות שיפוץ בבית שבבעלותו המצוי בסמוך ובצמוד לדירתה של המשיבה. המשיבה, הגישה עקב כך תביעה כנגדו בגין נזק ניטען בת.א. 2874/09 (להלן-"התביעה הקודמת"). לאחר שבית המשפט ביקר במקום ביום 4.7.10 והתרשם ממצב הדירה של המשיבה ניתן פסק דין ביום 17.10.10 בו נבחנו מכלול הטענות הוא חויב בתשלום פיצוי למשיבה בסך של 8,000 ש"ח. בכך, מוצו טענותיה המשיבה בנדון שכן, הבנייה הסתיימה זה מכבר בביתו ומצב דירתה של המשיבה, היה ידוע לאשורו. פסק הדין בתביעה הקודמת בחן לפרטיו את שאלת הרטיבות והנזקים בגינה בדירת המשיבה וקבע "שלא נראו סימני רטיבות והקירות נראו מסוידים ולא הוכח כי נגרמו נזקים בגין סדקים" (עמ' 2 שורות 25-30 לפסק הדין) ונאמר עוד, שבית המשפט התרשם שהתובעת, מנסה להתעשר שלא כדין (עמ' 3 שורות 1-2).

3.                  המבקש הוסיף וטען כי כבר בהליך הקודם טענה המשיבה שנגרמו נזקים לארונות המטבח, לקרמיקה, לאמבטיה ולטיח בקירות ובתקרה ופסק הדין, הכריע בנוגע למכלול הנזקים הנטענים. המשיבה, טוענת כיום כי נגרמו לה "נזקים חדשים" שנוצרו לאחר ביצוע עבודות הבנייה אך בד בבד טוענת כי חלק מהנזקים נגרמו בשל קידוחים שהוא ביצע בזמן עבודות השיפוצים בזמנו.

4.                  המשיבה דוחה את טענות המבקש וטוענת כי פסק הדין בתביעה הקודמת ניתן רק בשאלת עבודות טיח וצבע הואיל והמבקש טען בזמנו כי תיקן את גג הרעפים בדירתה ובכך, פתר לדידו את בעיית הרטיבות. רק לאחר ששופצה הדירה התברר שהתיקון שביצע המבקש בגג הרעפים היה לקוי. עקב זאת, היו נזילות בדירתה בתקופת הגשמים והשיפוץ שבצעה, ירד לטמיון (בהפנותו לחוות דעתו של מר פטל, נספח ב' לכתב התביעה). לפיכך, התביעה היא בנוגע לנזקים חדשים שנגרמו לאחר תיקון לכאורה של הגג ע"י המבקש ולא קיים מעשה בית דין בנוגע אליהם.

5.                  עוד טענה המשיבה כי אין בהשתק פלוגתא, המוכחש, כדי להביא לדחייה על הסף של התביעה בהיעדר כל ממצא פוזיטיבי לעניין הסדקים בפסק הדין כי אם קביעה כי "לא הוכח". תנאי הכרחי להשתק פלוגתא הוא חיוניות הפלוגתא שהוכרעה לצורך מתן פסק הדין.

6.                  מעשה בית דין תכליתו למנוע מצדדים לחזור ולהתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק דין סופי. בכך, יש כדי למנוע כפל התדיינות והכרעות סותרות שיפגעו ביציבות ובוודאות משפטית של בעלי הדין ולהגן על האינטרס של בעל דין שלא יוטרד בשנית באותו עניין ע"י יריבו וייאלץ לשמור את ראיותיו מחשש להליך נוסף (ע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 7, ניתן ביום 8.9.2005).

7.                  מעשה בית דין כולל השתק עילה לפיו, פסק דין סופי שניתן לגופו של עניין מעניק לנתבע חסינות מפני תביעה נוספת של התובע או חליפיהם בגין אותה עילת תביעה. המושג "עילת תביעה" נוצק בו תוכן במשמעות הרחבה שלה למניעת הטרדה של בעל דין בשנית עקב אותו מעשה או מחדל. "השיקול שלא מן הדין להטריד את נתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה. משום כך לא רק שוני בסעד בשתי התביעות לא ימנע בהכרח יצירתו של השתק, אלא יש וההשתק קם ומונע התדיינות נוספת, אף כאשר בשתי התביעות מדובר בעילות שונות. המבחן הוא כאמור, אם נקבע ממצא שבעובדה; ואם מבקש תובע על בסיס אותה עובדה לתבוע שנית, ולו בעילה אחרת, כי גם אז דרכו תהא חסומה" (ע"א 303/79 אבני נ' גליקסמן, פ"ד לה(1) עמ' 98).

8.                  מעשה בית דין כולל גם השתק פלוגתא ולפיו, כאשר פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, הוכרעה באופן פוזיטיבי בפסק דין סופי , במפורש או מכללא וההכרעה הייתה חיונית לתוצאה הסופית וניתן לבעלי הדין יומם בבית משפט ביחס לאותה פלוגתא, יהיו בעלי הדין (או חליפיהם) מושתקים מלהתדיין לגביה שוב (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) עמ' 583-585).  

9.                  כמו כן, לפי הוראות סעיפים 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 על תובע לכלול את מלוא הסעד בתביעתו וככל שלא עשה כן, יהיה מנוע מלתבוע בהליך אחר למתן סעד שהיה בידו לבקש אותו בהליך קודם, אלא אם כן קיבל רשות לכך מבית משפט. גם בכך, יש כדי למנוע ריבוי הליכים והטרדה של בעל דין בשל אותו ענין שנידון כבר (ע"א 303/79 שלמה אבני נ' משה גליקסמן ו-3 אח', שם ). לפיכך, יש לבחון "אם יכול היה וחייב היה התובע, לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה בתובענה אחת..." (ע"א 527/80 שטורך - רגב מפעלי בניה ופתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לח (4) עמ' 55). זהות העילות, נבחנת לפי מהותן ולא על-פי צורתן ואין חובה שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה, על-מנת שתיקבע זהות העילות (ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סקום (ישראל) בע"מ, פד"י לט(4) עמ' 144-145).

10.              עיינתי בכתב התביעה בת.א. 2874/09 ממנו עולה כי המשיבה טענה בסעיף 4 בו כי  "כתוצאה מעבודות הבנייה נגרם לתובעת נזקים רבים, סדקים בקירות ובתקרה, נזילות מים, עובש כתוצאה מהנזילות, ארונות המטבח התפוררו כתוצאה מהנזילות". לאור נזקיה, היא דרשה  פיצוי בגין נזקיה וצרפה לתביעתה מפרט של הצעה לשיפוץ בגין נזקיה (סעיף 6 ונספח לכתב התביעה). ההצעה לתיקון כללה גם תיקון ארונות מטבח, סיוד, תיקון סדקים עמוקים , החלפת אריחים ועוד כהנה וכהנה.

11.              בתביעה שבפני, טוענת המשיבה (בסעיף 7 לכתב התביעה) כי התיקון אותו ביצע המבקש  בגג הרעפים של הדירה לא היה תקין ולכן חזרו הנזילות בעת תקופת הגשמים ומדובר בנזק חדש בדירתה לאחר ששופצה (סעיף 10 לכתב התביעה).

12.              יש להבחין כרונולוגית, בין נזק שנוצר לאחר ביצוע התיקון בגג הרעפים אשר לא נידון במסגרת התביעה הקודמת  ובין נזקים כתוצאה מעבודות הבנייה שנידונו כבר בתביעה הקודמת והוכרעו. כך גם, יש לבחון מה מהות העבודות שכנגדם טענה המשיבה בתביעה הקודמת אל מול התביעה דנן.

13.              לעניין הסדקים בדירת המשיבה, קיים השתק עילה ומעשה בית דין שכן נפסק  בתביעה הקודמת, כי עקב עבודות הבנייה נגרמו לתובעת סדקים בדירה (עמ' 2 שורה 25, עמ' 4 שורה 4 בפסק הדין) וניתן לה פיצוי בגינם. כך גם עולה מטיעוניה של המשיבה בסעיף 9.ו. לכתב התביעה בנוגע לסדקים על כך שהם נגרמו מקידוחי קונגו בבניין. הקידוחים, בוצעו גם לשיטתה , במסגרת שיפוץ הבניין ע"י המבקש עובר להגשת התביעה הקודמת ולפיכך, אין לדון בהם מחדש משהוכרעו (ראו בדומה לכך בחוות דעתו של המהנדס מר פטל ,בסעיף 2.6 ).

14.               לפיכך, אין לדון בסעיפים בכתב התביעה, שעניינם הסדקים בדירת המשיבה שנבחנו ונידונו בתביעה הקודמת וניתן כבר פיצוי בגינם, קרי: בסעיפים 9.ו. ו- 11.ג. בכתב התביעה. בנוסף, אין לדון בשנית בנזק שנטען שנגרם עקב השיפוץ כאמור ברישא של סעיף 11, כי אם תידון שאלת קיומם של נזקים בדירת המשיבה עקב תיקון לקוי של הגג בלבד, אם היה בו כדי לגרום לנזקים חדשים שלא היו בדירה במועד הגשת התביעה הקודמת. בנוגע לסעיפים 12-14 לא ידונו טענות המשיבה כנגד הצורך בתיקון עקב עבודות הבנייה כי אם , עקב תיקון לקוי של הגג לכאורה , כניטען על ידה.     

15.              יחד עם זאת, אין בידי לקבוע כבר בשלב זה כי קיים השתק פלוגתא בשאלת היווצרות רטיבות דרך הסדקים שכן בפסק הדין בתביעה הקודמת נקבע אמנם כי קיימים סדקים עקב הבנייה, אך נקבע כי "לא הוכח כי דרך סדקים אלה חדרה רטיבות שמקורה באופן ישיר בבניין" (עמ' 2 שורה 26). אחד התנאים לקיומו של השתק פלוגתא הוא קיומו של "ממצא פוזיטיבי" . יש על כן להבחין בין ממצא של "לא הוכח" ובין ממצא פוזיטיבי בטיבו באותה פלוגתא, חיובי או שלילי, אך לא ממצא של חוסר הוכחה אשר רק הוא יוצר השתק פלוגתא (ע"א 246/66 קלוז'נר נגד שמעוני פ"ד כב (2) 561 ע"א 581/72 ארביב נגד מדינת ישראל פ"ד כז' (2) 513).

16.              לפיכך , דין הבקשה להתקבל בנוגע לשאלת אחריותו של המבקש לנזקי המשיבה עקב עבודות השיפוץ שהוכרעו כבר בפסק דין חלוט. כך גם, לא ביקשה המשיבה בתביעה הקודמת שיינתן צו עשה שיורה למבקש לתקן את הליקויים עקב הבנייה כי אם ביקשה סעד כספי בלבד. גם לאור זאת, אין בידה לתבוע כיום, מתן צו עשה או פיצוי כספי בגין נזקיה עקב הבנייה שהיה עליה לבקש אותם בתביעה הקודמת כאמור בסעיפים 44-45  לתקנות אשר שנידונו והוכרעו כבר .

17.              בשונה מכך, דין הבקשה להידחות בנוגע לשאלת נזקים חדשים שנוצרו בדירת המשיבה עקב תיקון לקוי של הגג אשר יש לתת למשיבה את יומה להוכיח את טענותיה בנדון. 

18.              ערה אני לרשימת ליקויים בכתב התביעה (סעיף 11 ) שכוללת ליקויים דומים לאלו שנטענו בתביעה הקודמת ובמסגרת ההליך, תיבחן כאמור שאלת היותם נזקים חדשים בדירה עקב תיקון לקוי של הגג ולא עקב עבודות הבנייה , אשר נידונו והוכרעו כבר בפסק הדין. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין לפי התוצאות וככל שייקבע כי  כי הנזקים, אינם נזקים חדשים שנגרמו עקב מצב הגג ילקח הדבר בחשבון במסגרת ההוצאות.   

ניתנה היום,  י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: